בקריית אונו - כ-80% נשאבים מבארות וכ- 20% נרכשים ממקורות. בחודשי החורף, 100% מהמים נרכשים ממקורות.

ביהוד - מונוסון - 100% נרכשים ממקורות.

סגירה

כל הבדיקות המבוצעות במי השתייה נעשות על פי דרישות והנחיות משרד הבריאות. בצנרת המים מבצעים בדיקות בקטריאליות, עכירות, מתכות, ריכוז כלור, נותר ובדיקות כימיות. בבארות, בחיבורי מקורות ובמאגרי המים מבצעים בדיקות בקטריאליות, וכלור. בבארות המים מבצעים גם בדיקות מורכבות הבודקות הימצאות חומרים אנאורגניים, חומרים אורגניים נדיפים, מיקרו-מזהמים מקבוצת חומרי הדברה, חומרים בעלי השפעה אורגנופלטית (טעם, ריח, וכו''). באתר האינטרנט של מי אונו, מופיעים דו"חות איכות המים שאנו מפרסמים, בהתאם להנחיות משרד הבריאות והגופים הממונים.

סגירה

איכות המים קבועה ב''''תקנות בריאות העם (איכותם התברואתית של מי שתייה) 1974". התקנות במלואן מופיעות באתר האינטרנט של משרד הבריאות. מי אונו מבצעת בדיקות יומיומיות על פי הנדרש בתקנות ואף יותר מכך. מדי שלושה חודשים מתפרסם דו''''ח איכות המים באתר האינטרנט של מי אונו ואחת לשנה בעיתונים ובדיוור ישיר לבתי התושבים.

סגירה

כן. מי השתייה בישראל המסופקים דרך מערכת המים לתושבים הם ברמה תברואתית טובה ביותר. רמת מי השתייה בישראל יכולה להתחרות ברמת המים של המדינות המתקדמות בעולם, באירופה ובארצות הברית. לכן, אין שום סיבה שלא לשתות מים מן הברז, ובעיקר נוכח הצורך בשתייה מרובה בארצנו החמה. על פי המלצת משרד הבריאות יש לשתות לפחות שני ליטרים מים ביום.

סגירה

לא בהכרח. איכות מי הברז נמצאת תחת פיקוח יומיומי של מי אונו ומשרד הבריאות. צריכת מים מינרליים כרוכה בעלות גבוהה מאוד לעומת צריכת מים מהברז.

סגירה

מחלות שמקורם במי שתייה מאופיינות בדרך כלל על ידי הקאות ושלשולים. לרוב הן תוצאה של טיפול לקוי במים או זיהום החודר למים. לאור הטיפול שניתן למים בישראל, רק במקרים נדירים יש מקרי מחלה הקשורים במים.

סגירה

מראה, טעם או ריח הינם סימן ראשוני בלבד לקביעת איכות המים. אין לשתות מים הנראים לא נקיים, בעלי טעם מוזר, או ריח רע, מלבד ריח קל של כלור. איכות המים, כולל הימצאות כימיקלים או חיידקים, נקבעת על פי תקן של משרד הבריאות לאחר בדיקה המבוצעת במעבדה מוסמכת.

סגירה

לא סגירה

הלובן נגרם מבועות אוויר מזעריות המופיעות לעתים במים כתוצאה משאיבת המים. אין לתופעה זו השפעה בריאותית. בועות האוויר נעלמות מעצמן בכלי פתוח תוך מספר דקות.

סגירה

קשיות המים נגרמת על ידי שני חומרים כימיים - סידן ומגנזיום. חומרים אלה נמצאים באופן טבעי במים שמקורם בקידוחים באקוויפר ההר, העשיר בסלעי סידן ומגנזיום. צירוף של שני חומרים אלה בעת חימום גורם להיווצרות אבנית. מים קשים אינם מזיקים לבריאות.

 

כאשר מחממים מים לטמפרטורה העולה על 57 מעלות, חלק מהסידן (עד 20%) שנמצא במים עלול לשקוע וליצור משקע לבן - זו בעצם האבנית. כמות האבנית שתיווצר תלויה אם כך בכמות הסידן שיש במים. ככל שיש יותר סידן במים, המים ייצרו יותר אבנית בזמן ההרתחה.

 

חשוב לציין שהאבנית אינה מסוכנת לבריאות בשום צורה ואופן. חלק ממנה יהפוך בחזרה לסידן בתנאיי הקיבה החומציים ומה שיישאר בצורת אבנית, פשוט יופרש החוצה מהגוף, בצואה. בשום מקרה אין קשר לאבנים בכליות או לשקיעה של סידן בצינורות הדם וההיפך הוא הנכון: ככל שיש יותר אבנית במים פירושו של דבר שהמים מכילים יותר סידן ולכן בריאים יותר.

סגירה

לא. יש להעבירם טיפול מיוחד לאחר התייעצות עם יצרן המכונה וגורם רפואי. סגירה

לא, החומר ממנו נוצרת האבנית הוא פחמת סידן לשתייה ואין לו שום קשר עם אבנים כליות. סגירה

הכתמים שעלולים להופיע על כלי הזכוכית לאחר ההדחה והייבוש נגרמים על ידי מינרלים בלתי מזיקים שנשארים בכוס כאשר המים מתאדים. קיימים בשוק מוצרים שמייבשים את הכוסות ביסודיות.

סגירה

מינרלים המומסים במים נוטים לשקוע כאשר המים מתחממים או מתאדים. צבעם של מינרלים אלה הוא לבן כמו סיד או גיר, והם מצטברים בקומקום, בספלי קפה, במקלחון ובדלת הזכוכית באמבטיה. כדי להסיר את המינרלים האלה, תוכל להשרותם בקערת פלסטיק מלאת חומץ. בתום הפעולה, שלוף בזהירות את הכלים מקערת הפלסטיק, נער אותם ושטוף את הכיור ואת המכל עם הרבה מים. את הכתמים הלבנים בדלת הזכוכית של האמבטיה קשה להסיר באמצעות חומץ. משום שכתמים אלה מומסים באיטיות רבה עדיף למנוע את היווצרות הכתמים על ידי ניקוי דלת האמבטיה עם ספוג רך, מיד אחרי כל רחצה.

סגירה

מיכלי המים שעל הגג מחייבים תחזוקה סדירה ושמירה על ניקיונם, שלמותם ואטימותם. כאמור, אחריות מי אונו לאספקת מי השתייה היא עד למונה הראשי של הבניין, וממנו והלאה האחריות מוטלת על התושבים לטיפול נאות במערכת.

סגירה